הסיפורים שמאחורי ההתנדבות החקלאית בסאנדו

בט"ו בשבט האחרון חגגנו יומולדת שנה לסאנדו, והשמחה הייתה גדולה.

למרות גילנו הצעיר, לא יכולנו שלא להסתכל אחורה ולסכם את השנה המדהימה שעברה עלינו. אמל"ק: הייתה לנו שנה מופלאה כי פגשנו אנשים מופלאים.

אז.. אספנו לכם כמה סיפורים מעניינים של:

  • המתנדב הראשון של סאנדו
  • החקלאי הראשון שהצטרף לסאנדו
  • המתנדבות הסדרתיות של סאנדו
  • וסיפור אחרון על קשר מרגש שנוצר בעקבות ההתנדבויות בסאנדו

יהודה פרויס, המתנדב הראשון של סאנדו!

הוא בן 20 ממודיעין, לקראת גיוס. 

איך שמעת על סאנדו?

"הייתי תלמיד ישיבה ורציתי לצאת להתנדב בשטח כמה ימים. לנקות את הראש. שאלתי מישהו שאני מכיר בשומר החדש איך ואיפה אני יכול להתנדב. הוא סיפר לי על אפליקציה חדשה, סאנדו. הורדתי אותה, ראיתי שהיו שם כמה אפשרויות ובחרתי לפנות ליוסי , חקלאי מחוות בודדים באזור מצפה רמון. קבעתי להגיע ויצאתי לשטח.

במשך יומיים השבחתי עם יוסי והמשפחה שלו זיתים בכרם שלהם. הם אמרו שעזרתי להם מאוד, ואני  ממש נהניתי לעבוד איתם. היה לי ממש כיף."

מה אתה הכי זוכר מההתנדבות הזאת?

"את השמיים של מצפה. הגעתי למקום וכל המרחבים האלה. אתה רואה את זה והלב מתרחב. 

ועוד משהו שאני ממש זוכר זה את התחושה שהייתה לי בזמן ההתנדבות. תחושה של נחת. ידעתי שזה מה שאני מתכוון לעשות בימים הקרובים, ונהנתי מהשקט, מלא לחשוב על שום דבר אחר. פשוט נחת."

מה אתה מאחל לחקלאות הישראלית לכבוד שנת האילנות החדשה?
"שנה של מודעות ואחריות חברתית כלפי החקלאים שלנו. הלוואי שאנשים ברחוב ידעו כמה החקלאות הישראלית חשובה. מהרמה הכי בסיסית של האדמה, שמישהו צריך לטפל בה, ועד הרמה הלאומית ואפילו המסורתית. בסוף בתורה ובמסורת היהודית קוראים על השייכות והקשר של העם היהודי לחקלאות ולאדמה. זה קשר נצחי. הדברים האלה תמיד שמורים אצלי בלב כשאני יוצא לשטח."


החקלאי הראשון שהצטרף אלינו בסאנדו – בני לייטמן.

אצל בני לייטמן

הוא בן 68, וגר במושב כפר ברוך שבצפון, הוא מעיד על עצמו שהוא חקלאי מהיום שבו הוא נולד, ואת המשק שלו הוא הקים בשנת 1976. 

איך הגעת לסאנדו?

"דרך תמר, הבת שלי. היא קראה עליכם והחלטנו להצטרף."

כמה פעמים הגיעו אליך מתנדבים דרך סאנדו בשנה האחרונה? 

"כ-10 פעמים. היו שהגיעו בקבוצות והיו גם יחידים."

יש התנדבות שנכנסה לך ללב?

"אני רוצה לספר על מבצע אבטיח. היינו צריכים לדוש 15 דונם אבטיח. הקבלן שאיתו סיכמנו על העבודה לא הצליח למצוא מספיק פועלים ואלו שהגיעו רק התלוננו, כך שמצאתי את עצמי עובד עם חנה אשתי (מורה לכימיה וחקלאית חרוצה) ועם אחי, בלבד. זה היה נראה די אבוד. תמר הבת שלנו פנתה אליכם בבקשה לעזרה דחופה. עד הלילה הגיעו 13 מלאכים, חלקם הגיעו לבד וחלקם עם חברים, וגם תמר הגיעה. בבת אחת הבית הפך לאכסניית נוער. במטבח חנה הכינה אוכל לכולם בכל ימי העבודה, וזה היה מדהים לראות איך כולם התחברו והפכו לקבוצה. 

כל המתנדבים עבדו קשה ובשמחה מארבע בבוקר עד החושך, עם הפסקות כדי לאכול. בסוף כל מאמץ של כולם פינקתי אותם בטיולי לילה בסביבה. התוצאות של הדייש היו ממש טובות ולסיום גם ערכנו טקס נחמד.

ההתנדבות הזאת נכנסה לי ללב בגלל ההתגייסות המדהימה וכי הכל היה באווירה כיפית ובתמיכה הדדית. בסופו של דבר זה היה פרויקט גדול שקיבל פתרון מעולה, סיפור שעד עכשיו מחמם את הלב והנשמה".

אחרי ההתנדבות הזאת, כתבה לנו תמר, הבת של בני עדכון משמח במיוחד:

"התקבלו תוצאות האסיף משדה האבטיחים של אבא שלי, שאותו החבר׳ה המדהימים הצילו ברגע האחרון, והיבול יצא משמעותית גבוה מהמצופה!!

זה לא מקרי, זו התוצאה של האכפתיות של החבר׳ה שהתגייסו לסייע ואנחנו כל כך מעריכים את זה. אין כמוכם!"

ולסיכום, בני, מה אתה מאחל לחקלאות הישראלית לשנה החדשה?

"אני מקווה שהפוליטיקאים יעריכו יותר את תרומתה של החקלאות למדינה."


המתנדבות הסדרתיות של סאנדו – שכל התנדבות איתן היא חגיגה של ממש – שקד ושחר מוזס.

התאומות מוזס

הן בנות 18, גרות בקבוצת יבנה, תלמידות כיתה י"ב.

איך שמעתן על סאנדו?

"אנחנו מתנדבות בשומר החדש. פעם אחת כשלא הייתה פעילות בשומר הציעו לנו להתנדב דרך  סאנדו".

כמה פעמים התנדבתן דרך האפליקציה?

"בחמשת החודשים האחרונים התנדבנו דרך סאנדו 8 פעמים".

איזה חוויה משמעותית אתן זוכרות מההתנדבויות?

"החוויה המשמעותית שאנחנו זוכרות היא שהתקשרנו בערב לחקלאי, ואמרנו לו שאנחנו קבוצה של 10 אנשים שרוצים לבוא להתנדב אצלו יום למחרת. שאלנו אם אפשר לישון אצלו כבר מאותו הערב. הוא אפילו לא התלבט שנייה וכבר הכניס אותנו לבית שלו, דאג לנו לאוכל טוב, לפינוקים ולמקום לישון. אנחנו כבר ובאותו הערב כבר עזרנו לו בשדה. 

בבוקר למחרת שתלנו איתו את כל השתילים."

למה אתן ממשיכות להתנדב?

"אנחנו נהנות לעבוד, לראות את החקלאים שמחים ולדעת שעזרנו למישהו שבאמת צריך את עזרתנו."

מה אתן מאחלות לחקלאות הישראלית לשנה החדשה?

"שהחקלאות הישראלית תתפתח בשנה החדשה, תצמיח שורשים ותהיה נושא שיותר אכפת ממנו…"

ואנחנו נוסיף – אין עליכן האחיות מוזס! תודה ענקית לתרומה שלכן לחקלאות הישראלית ולאהבה שלכן לחקלאים. כמה גאווה!


וסיפור אחרון על קשר מרגש שנוצר בעקבות ההתנדבויות בסאנדו: החברות של אבישי ברט, חקלאי מרמת מגשימים, והמתנדב נפתלי וואנפרך, בן 23 מבית שמש.

אבישי ברט

נפתלי הגיע להתנדב אצל אבישי 5 (!) פעמים במהלך השנה החולפת.

"התנדבתי רק אצל אבישי", הוא סיפר, "אנשים מדהימים קיבלו אותי ממש יפה נתנו לי להרגיש שייך למקום. גם העבודה אצל אבישי בגד"ש מאוד מגוונת לא משעממת בכלל".

אבישי, מה הדבר שחיבר ביניכם? 

"נפתלי חיפש מקום שקט לנקות את הראש, ומצא אצלינו עבודה נעימה עם חבר'ה טובים וגם תנאי מגורים מעולים למשך תקופות ההתנדבות. מהר מאוד נוצר חיבור נהדר בין הצוות הקבוע בגד"ש שלנו לבין נפתלי, כולל שיחות עומק. אני חושב שזאת הסיבה שהוא גם חזר אלינו שוב ושוב".

מה אתם מאחלים לחקלאות הישראלית לשנה החדשה? 

נפתלי: "להמשיך ולהצליח ולא להיכנע לחברות הגדולות, כי בסוף החקלאות זה השימוש המשמעותי באדמת הארץ וחייבים להיות חזקים מבפנים ככה שום דבר לא יפיל אותנו!"

אבישי: "מאחל לחקלאים הישראלים יבולי ברכה ושפע.שלא נצטרך להתחרות ביבוא, שנקבל מחירים הוגנים מרשתות השיווק, ושיפסיקו להציג אותנו כאחראים ליוקר המחיייה".

לשיתוף הפוסט: